בתכלס, בסוף אנחנו מוציאים נייר או PDF,

ואנחנו אחראיים שהמסמך הזה יהיה הכי ברור שיכול להיות (אחרת מה תפקידנו בעולם הזה…).

וסט התוכניות שלנו באופן כללי מסודר מהמאקרו למיקרו,

לדוגמה, אנחנו מציגים את איזור,

הסביבה,

הרחוב,

המגרש,

המבנה,

הקומה,

הדירה,

הממד,

החלון של הממד,

הפרופיל שלו….

כמו בבושקה של מבטים שכל אחד נמצא בתוך הקודם לו.

וכדי להבין את ההיררכיה הזו הכי טוב אנחנו מייצרים הפניות,

מהתוכנית הגדולה, הפניה לממד, כלומר לגליון הממדים.

אנחנו עושים את זה עם CALLOUT

(אם אתם לא עושים את זה ככה אז ממליץ בחום, אני מסביר את זה בקורסים שלי..מוזמנים לעבוד מסודר),

ל- CALLOUT שני תפקידים מרכזיים, הראשון לייצר מבט חדש,

השני לייצר הפניה חכמה שמציגה איפה ההגדלה הזו נמצאת, באיזה גליון.

כל עוד התוכנית המוגדלת לא נמצאת על גליון מסויים,

לא יוצג מספר על גבי ההפניה, והרוויט גם יודע שהוא לא נמצא על גליון.

אבל !

לפעמים אנחנו מייצרים המון הגדלות/הפניות כדי להמשיך לעבוד, אבל הם לא בסט שאנחנו מפיקים.

אבל !

ההפניה כן…ואז נשאלת השאלה, איפה ההגדלה הזו?

ואז אנחנו עונים…ברוויט..לא…לא עשינו לה גליון….

אז יש לזה פתרון !

פשוט לסמן בהדפסה לא להדפיס הפניות שלא נמצאות על שום גליון.

בואו נראה

לפנינו מצב תקין

תוכנית קומה, בה יש הפניה לתוכנית דירה מסויימת.

ואפשר להבין שהתוכנית של הדירה נמצאת בגליון מספר 10

מצויין

בואו נראה מצב לא תקין

זו אותה תוכנית, רק שהפעם אף אחד לא מיקם את תוכנית הדירה על שום גליון

ולכן בהפניה לא מסומן דבר, ולכן בהדפסה של סט הגליונות לא היינו רוצים שההפניה תופיע

כי התוכנית עצמה לא תימצא בשום מקום וחבל לחפש לשווא

איך מגדירים בהדפסה שלא נראה הפניות “ריקות” ?

וככה זה יראה בהדפסה – פשוט בלי..